תיקון תקנות התעבורה בנושא רישיונות נהיגה

תיקון תקנות תעבורה בנושא רישיונות נהיגה
דוח סיכום הערכת השפעות הרגולציה (RIA)

מדינת ישראל

תאריך: יוני 2026

עורכי הדוח: .לנה גרשקוביץ – מנהלת תחום כלכלה, מנהל תנועה

                 רביד פאר – מהנדס ראשי לרכב, אגף הרכב

רקע על הסוגייה הרגולטורית והמצב הקיים

תחום רישוי הנהיגה מהווה אבן יסוד במערך הבטיחות בדרכים, ומשמש כלי מרכזי להסדרת כשירותם של נהגים לנהוג בכלי רכב מסוגים שונים. דרגות הנהיגה בישראל מותאמות לארבע קבוצות בדומה לקיים במרבית מדינות אירופה. A, B, C, D: כל קבוצה מחולקת לדרגות משנה בהתאם לסוג הרכב וייעודו, משקל כולל מותר או מספר נוסעים מורשה.

· רישיון מסוג A – אופנועים (עם תתי קטגוריות לפי נפח/הספק: A - אופנוע שהספק מנועו עולה על 47.46 כוחות סוס (35 קילוואט), 1A- אופנוע עד 47.46 כוחות סוס (15 קילוואט) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על 0.2 ובאופנוע להגשת עזרה ראשונה, אם ניתן מאת רשות הרישוי היתר מיוחד בכפוף לתקנה 190, 2A- נפח מנועו עד 125 סמ"ק ושהספק מנועו אינו עולה על 11 קילוואט)) 14.916 כוח סוס) ובלבד שהיחס בין ההספק למשקל העצמי לא יעלה על 0.1)

· רישיון מסוג B – רכב פרטי עד 3.5 טון

· רישיון מסוג C1 – רכב מנועי מסחרי ורכב עבודה במשקל כולל מותר מעל 3,500 ק"ג ועד 12,000 ק"ג

· רישיון מסוג C – רכב מנועי מסחרי ורכב עבודה במשקל כולל מותר מעל 12,000 ק"ג, גם כאשר גורר נגרר במשקל כולל מותר עד 3,500 ק"ג

· רישיון מסוג C+E - רכב מנועי מסחרי ורכב עבודה במשקל כולל מותר מעל 3,500 ק"ג, גם אם צמוד אליו נגרר או נתמך

· רישיון מסוג - D – אוטובוס

· רישיון מסוג - D1 – מונית, רכב סיור ואוטובוס זעיר ציבורי במשקל כולל מותר עד 5,000 ק"ג ומספר מקומות ישיבה עד 16 נוסעים מלבד הנהג

· רישיון מסוג D2 – אוטובוס זעיר ציבורי אינו עולה על שישה עשר, מלבד הנהג

· רישיון מסוג D3 – אוטובוס זעיר פרטי אינו עולה על שישה עשר מלבד הנהג

· רישיון נהיגה לטרקטור

נוסף לדרגות אלה, קיימים היתרי נהיגה שהם דרישות או הסמכות נוספות מעבר לרישיון הנהיגה הבסיסי, הנדרשות לצורך נהיגה או הפעלה של כלי רכב מסוימים או לביצוע פעולות מיוחדות, למשל היתר לנהיגת רכב גרירה וחילוץ (103), אופנוע להגשת עזרה ראשונה (117), היתר נהיגה במלגזה (130) ועוד.

בעשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים במאפייני התחבורה, הנובעים מהתקדמות טכנולוגית מואצת, מעבר לשימוש בדלקים אלטרנטיביים (כגון רכבים חשמליים והיברידיים), והטמעת מערכות בטיחות מתקדמות .שינויים אלה, במיוחד המעבר לשימוש בכלי רכב בעלי הנעה חלופית, ובראשם רכבים חשמליים, הביא לשינוי במאפייניהם הפיזיים של כלי הרכב, ובפרט לעלייה במשקל הכולל הנובעת בין היתר ממשקל הסוללות וממערכות נוספות. התפתחויות אלו מחייבות בחינה והתאמה של מסגרות הרישוי המסורתיות, אשר התבססו בעיקר על חלוקה קשיחה לפי משקל וסוג רכב.

בעולם כבר ניכרת מגמה של התאמות רגולטוריות המאפשרות גמישות בתוך קטגוריות הרישוי הקיימות, תוך הבחנה בין שינוי טכנולוגי במאפייני הרכב לבין שינוי מהותי באופי השימוש או ברמת הסיכון, וזאת במטרה לשמר איזון בין בטיחות, יעילות והתאמה להתפתחויות בענף התחבורה.

נוסף על שינויים אלה, ובהמשך למצב הביטחוני בשנים האחרונות, חלה עליה במיגון כלי רכב, אשר לו השפעה ישירה על משקל הרכב.

לאור האמור, עולה הצורך בבחינה כוללת של ההסדרה בתחום רישוי הנהיגה בישראל אל מול המודלים המקובלים באירופה, במטרה לבחון את התאמתה של המסגרת הקיימת להתפתחויות הטכנולוגיות והמקצועיות בענף, ולזהות כיווני פעולה אפשריים לשיפור וייעול האסדרה.

עם זאת, בשלב זה תתמקד הבחינה במספר סוגיות מרכזיות שנמצאו כבעלות השפעה מיידית ומשמעותית, בעוד יתר ההיבטים ייבחנו בהמשך, בהתאם לצורך שיעלה מן הממצאים ומהיישום בפועל.

ההיבטים שייבחנו במסגרת עבודה זאת:

 שינוי דרגת רישיון 1C – כך שבעל הרישיון יוכל לנהוג בכל רכב מנועי מעל 3,500 ק"ג ועד 12,000 ק"ג ולא רק רכב מסחרי ורכבי עבודה כאמור בתקנה[1] כיום.

 מתן היתר לנהוג ברכב עד 4,000 ק"ג לחבר כיתת כוננות בעל רישיון נהיגה מדרגה B .

 מתן היתר לרישיון נהיגה בדרגה B לנהוג ברכב חשמלי עד 4,250 ק"ג.

האסדרה הרגולטורית:

הסדרת תחום רישוי הנהיגה בישראל מעוגנת בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. הרגולציה נועדה לנהל את הסיכונים הכרוכים בהפעלת רכב מנועי על ידי נהגים חדשים, תוך התמקדות בכשירות רפואית, ידע תיאורטי, מיומנות שליטה והיבטים התנהגותיים.

נתונים:

נכון לשנת 2026, מספר המורשים לנהוג בישראל עומד על כ-5.25 מיליון נהגים[2].

נהג B פעיל-

תאריך הוצאה לפני 1.7.2007: 2,773,730 נהגים

תאריך הוצאה החל מ-1.7.2007: 2,635,340 נהגים

עד ליום 1.7.2007 כל מי שהוציא רישיון נהיגה מדרגה B, יכול היה לנהוג ברכב שמשקלו עד 4,000 ק"ג. החל מיום זה, חל שינוי ברגולציה ורישיון נהיגה מדרגה B מורשה לנהוג ברכב שמשקלו עד 3,500 ק"ג בלבד. השינוי נבע מהצורך והרצון להתאים את הרגולציה הישראלית לתקינה האירופית שבאותה תקופה אומצה בישראל, ובכך לאפשר התאמה טובה יותר בין קטגוריות הרכב בישראל לדרגות הנהיגה, לאפשר לישראלים לנהוג בחו"ל עם רישיון ישראלי ועוד. נוסף על כך וכדי לא לפגוע בנהגים שהוציאו את רישיונם לפני יום התיקון, אושר להם להמשיך לנהוג ברכב עד 4,000 ק"ג, כאשר הוראות החדשות יחולו רק על נהגים חדשים.[3] בדברי ההסבר לוועדה צוין גם כי "בשוק הישראלי יש יחסית כלי רכב מעטים שנמצאים בטווח בין 3.5 ל-4 טון." ולכן לאותה התקופה לא היה נדרש לתת מענה לכלים אלה.

נכון להיום ישנם כ – 30 אלף כלי רכב במשקל כולל בין 3,500 ק"ג ל 4,000 ק"ג, מתוכם 234 כלי רכב מסוג 2M נוסעים פרטי ומרכב אחוד. מה שאומר שיותר משניים וחצי מיליון נהגים, המחזיקים ברישיון מדרגה B, לא יכולים לנהוג בהם. יתרה מזאת. בשל הריק הרגולטורי, גם נהגים המחזיקים ברישיון מדרגה C1, שמספרם עומד היום על 412,336, לא יכולים לנהוג בכלים אלה.

סקירה בינלאומית:

האיחוד האירופי מאמץ שיטת סיווג אחידה המבוססת על קטגוריות M, N, O, כאשר קטגוריה M כוללת כלי רכב המיועדים להסעת נוסעים ומחולקת לקטגוריות:

M1- רכב בעל עד 8 מקומות ישיבה בנוסף לנהג, ללא מקומות עמידה, וללא תלות במשקל הכולל של הרכב. M2 - כוללת כלי רכב בעלי יותר מ־8 מושבים נוסף לנהג, שמשקלם הכולל אינו עולה על 5 טון.

M3 - כוללת כלי רכב המיועדים להסעת נוסעים, בעלי יותר מ־8 מקומות ישיבה נוסף למושב הנהג, ומשקל כולל מרבי העולה על 5 טון — ללא קשר לשאלה האם קיימים בהם מקומות עמידה לנוסעים.

(a) Category M consists of motor vehicles designed and constructed primarily for the carriage of passengers and their luggage, divided into:

(i) Category M1: motor vehicles with not more than eight seating positions in addition to the driver's seating position and without space for standing passengers, regardless of whether the number of seating positions is restricted to the driver's seating position;

(ii) Category M2: motor vehicles with more than eight seating positions in addition to the driver's seating position and having a maximum mass not exceeding 5t, regardless of whether those motor vehicles have space for standing passengers; and

(iii) Category M3: motor vehicles with more than eight seating positions in addition to the driver's seating position and having a maximum mass exceeding 5t, regardless of whether those motor vehicles have space for standing passengers[4];

בישראל קיימת כיום הבחנה ייחודית בין סיווג אירופאי לבין סיווג ישראלי. בהתאם לתקנות תעבורה[5], רכב מקטגוריה M1 מוגדר כרכב עד 3,500 ק"ג ועד 8 מקומות ישיבה, בעוד שבתקינה האירופית כאמור אין מגבלת משקל בקטגוריה זו. נוסף על כך, קיימת תת־חלוקה בקטגוריית M2 כך שלצד ההגדרה האירופית המקובלת (מעל 8 מושבים ועד 5,000 ק"ג), קיימת גם הגדרה ישראלית הכוללת רכבי נוסעים עד 8 מושבים במשקל שבין 3,500 ק"ג ל 5,000 ק"ג. חלוקה זו נועדה בעיקר לתת מענה להסבות מיוחדות ולצרכים של רכבי נכים.

נכון לשנת 2026 מתבצעת בחינה רגולטורית להתאמת ההגדרות הישראליות למודל האירופי האחיד בהתאם לעקרונות הדירקטיבה האירופית , כחלק ממגמה רחבה של הרמוניזציה רגולטורית ואימוץ תקינה אירופית בתחום הרכב.

בתחום הנהיגה, חשוב להבחין בין שיטת הסיווג האירופית לבין ההסדר הישראלי. באיחוד האירופי, קטגוריות רישיון הנהיגה מוסדרות בעיקר באמצעות דירקטיבה אירופית[6] אשר קובעת שיטה אחידה למדינות החברות באיחוד. בניגוד לישראל, שבה חלק מקטגוריות הרישוי מחולקות גם לפי ייעוד הרכב (למשל רכב עבודה, מסחרי או רכב נכים), באירופה הסיווג מתבסס בעיקר על מאפיינים אובייקטיביים כגון משקל הרכב, מספר הנוסעים וייעוד התחבורתי הכללי.

לפי הדירקטיבה, קטגוריית C1 מעניקה היתר נהיגה ברכב מנועי שמשקלו הכולל עולה על 3,500 ק"ג ואינו עולה על 7,500 ק"ג, למעט כלי רכב הדורשים רישיון נהיגה בקטגוריות D או [7]D1

(קטגוריית D מתייחסת לרכב מנועי בעל יותר מ־8 מקומות ישיבה נוסף לנהג, ללא מגבלת משקל, ואילו קטגוריית D1 מתייחסת לרכב מנועי שאורכו אינו עולה על 8 מטרים ומיועד להסעת עד 16 נוסעים נוסף לנהג, גם כן ללא חלוקה לפי ייעוד מסחרי או פרטי). המשמעות היא שבאירופה קטגוריית C1 אינה מוגבלת דווקא לרכב מסחרי או "רכב עבודה", אלא עשויה לחול על כל רכב מנועי שמשקלו נמצא בטווח הרלוונטי, כל עוד אינו נכנס לקטגוריות ההסעה D או D1. גישה זו שונה מהמודל הישראלי, שבו קיימת הבחנה רגולטורית רחבה יותר בין סוגי כלי הרכב בהתאם לייעודם, ולעיתים גם בהתאם להסדרים ייחודיים לרכבי נכים והסבות מיוחדות. כמו כן, התקינה האירופית שואפת לייצר אחידות בין מדינות האיחוד הן בתחום תקינת הרכב והן בתחום רישיונות הנהיגה, מתוך מטרה לאפשר הכרה הדדית ברישיונות נהיגה, חופש תנועה ושוק תחבורה אחיד. בהתאם לכך, קיימת מגמה של התאמת הגדרות וסיווגים גם במדינות שאינן חלק מהאיחוד אך מאמצות תקינה אירופית, ובהן ישראל, אשר בוחנת בשנים האחרונות התאמות להגדרות האירופיות הן בתחום תקינת הרכב והן בתחום רישוי הנהיגה.

```
   שינוי דרגת רישיון 1C
```

מצב קיים, הסדרה רגולטורית והגדרת הבעיה:

תקנה 181(א)(1) קובעת כי :

"רישיון נהיגה דרגה C1 הוא רישיון לנהוג –

ברכב מנועי מסחרי וברכב עבודה[8] שמשקלו הכולל המותר לפי רישיונו, עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 12,000 ק"ג, גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 ק"ג;"

התקנה מתייחסת לכלי רכב עד 12,000 ק"ג כאשר מדובר ברכב מסחרי ורכב עבודה בלבד.

נכון להיום ישנם כלי רכב להסעת נוסעים מעל 3,500 ק"ג חלקם אף מעל 4,000 ק"ג שתקנות התעבורה לא מתייחסות אליהם כלל בעניין רישיון נהיגה שנדרש כדי לנהוג בהם.

כלי רכב להסעת נוסעים מעל 3,500 ק"ג מוגדר כיום כרכב מסוג 2M – רכב נוסעים שבו יותר מ-8 מושבים נוסף על מושב הנהג ומשקלו הכולל המותר אינו עולה על 5,000 ק"ג או רכב נוסעים שבו עד 8 מושבים, ומשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג אך אינו עולה על 5,000 ק"ג.[9] מרבית כלי הרכב מקטגוריה זו הם כלי רכב ציבוריים ואוטובוס פרטי. כאשר רישיון נהיגה מתאים לכלים אלה הוא ממשפחת רישיון מדרגה D (תקנות 183א, 183ב, 184, 185) היות ומדובר על כלי רכב ציבוריים ולאמבולנס רישיון מדרגה 1C (תקנות 181(א)(3) + 180(א)(3) ) או קטגוריה B עד 4,000 ק"ג .

למרות הגדרות אלה, קיימים כלי רכב המוגדרים כרכב SUV, MPV, passenger carבתקינה פדראלית/קנדית שנכנסים תחת קטגורית 2M ישראלי (בהמשך יוסבר על השוני בין סיווגים הראשיים של כלי רכב בישראל לבין אלה של אירופה), מדובר על כלי רכב פרטיים להסעת נוסעים[10] שמשקלם הכולל בין 3,500 ק"ג ל 5,000 ק"ג כולל. לצורך נהיגה ברכב מסוג באירופה נדרש רישיון נהיגה מדרגה 1C.

תקנות התעבורה כפי שהן כתובות היום אינן מאפשרות לבעל רישיון נהיגה מדרגה C1 לנהוג ברכב מסוג M2 היות והתקנה קובעת כי בעל רישיון זה יוכל לנהוג ברכב מסחרי או ברכב עבודה בלבד. מצב זה יוצר ריק רגולטורי בו אין רישיון נהיגה מתאים לכלי רכב מסוג זה.

יודגש כי חל איסור לנהוג ברכב אם רישיון הנהיגה אינו מתאים לסוג הרכב. סעיף 10(א) לפקודת התעבורה קובע כי " לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרישיון זולת אם פוטר מחובת רישיון נהיגה ובמידה שפוטר."[11]

במישור הביטוחי, נהיגה ברכב שאינו תואם את דרגת רישיון הנהיגה עלולה להביא לשלילת הכיסוי הביטוחי, או להקמת זכות חזרה (שיבוב) של המבטח כלפי הנהג, בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הפסיקה חיזקה גישה זו וקבעה כי נהיגה ללא רישיון מתאים מהווה הפרה מהותית של תנאי הפוליסה, ואף הושוותה במקרים מסוימים לנהיגה ללא רישיון כלל, באופן המצדיק שלילת כיסוי ביטוחי, עם זאת חייבת להיות ידיעה ממשית. חברת ביטוח אינה יכולה להתנער מאחריות רק בשל כך שרישיון הנהיגה פקע, אלא עליה להוכיח כי הנהג היה מודע לכך[12]. במקרה של ריק רגולטורי כמפורט לעיל, לא בטוח שכלל הנהגים הנוהגים כיום בכלי רכב ללא רישיון מתאים, מודעים לכך שמבצעים עבירה וכי לכאורה לא קיים להם כיסוי ביטוחי.

לפיכך, לנהיגה ללא רישיון מתאים עשויות להיות השלכות כלכליות כבדות משקל על הנהג, מעבר להיבט התעבורתי ואף סיבוכים שונים בנושאי הביטוח.

נתונים 1C:

נכון להיום קיימים 352 כלי רכב מסוג 2M פרטי נוסעים במשקל כולל בין 4,001 ק"ג ל 5,000 ק"ג שנמצאים בבעלות פרטית ואין לבעליהם רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב.

כמו כן קיימים 72 כלי רכב מסוג 2M פרטי נוסעים /מרכב אחוד במשקל כולל בין 3,501 ק"ג ל 5,000 ק"ג שאין לבעליהם רישיון נהיגה מתאים לסוג הרכב (הוציא רישיון נהיגה מדרגה B לאחר יום 1.7.2007).[13]

כיום לפי התקנה, רישיון נהיגה מדרגה 1C מאפשר לנהוג רק בכלי רכב מסחרי ו/או רכבי עבודה ולא ברכב מסוג 2M פרטי נוסעים/מרכב אחוד.

גיבוש חלופות:

להלן יוצגו החלופות הנשקלות ע"י משרד התחבורה כפתרון לבעיות שהוצגו לעיל, כשחלופה 0 מתארת את שמירת המצב הקיים. בשלב הבא, תוצג השוואה בין החלופות ועל בסיסה תגובש עמדת משרד התחבורה ביחס לחלופה הטובה ביותר. הבחירה בחלופה הטובה ביותר תיעשה תוך התחשבות בתכליות וביעדי הרגולציה .

חלופה 0 - המשך המצב הקיים.

חלופה 1 – תיקון תקנות תעבורה כך שיאפשרו נהיגה בכל רכב מנועי שמשקלו בין 3,500 ק"ג עד 12,000 ק"ג, למעט רכב ציבורי, עם רישיון נהיגה מדרגה 1C.

ניתוח החלופות:

חלופה 0

יתרונות החלופה – אין, התקנה אינה משקפת את המצב כיום בפועל

חסרונות החלופה – התקנה אינה משקפת את המצב כיום בתחום הרכב והנהיגה ואינה מאפשרת להרבה מאוד נהגים לנהוג בכלי רכב מסוימים. מעבר לכך הריק הרגולטורי שנוצר גורם לעוות בשוק ולמצב בו הנהגים אינם מודעים כי נוהגים ללא רישיון נהיגה מתאים.

חלופה 1

יתרונות החלופה- פתרון לבעיית הריק הרגולטורי שנוצר ואפשרות לנהגים לנהוג בכלי רכב עם רישיון נהיגה מתאים.

חסרונות החלופה- הרחבת רישיון נהיגה מדרגה C1 גם לרכב נוסעים עלולה ליצור טשטוש בתפיסה הציבורית והמקצועית של סוג הרישיון, אשר כיום מזוהה בעיקר עם נהיגת רכב מסחרי ומשא. שינוי זה עשוי לפגוע בבהירות ההבחנה הקיימת בין רישיונות ייעודיים להסעת נוסעים לבין רישיונות להסעת מטען.

השוואת חלופות:

הערכת חלופות בהתאם לקריטריונים שונים (בסולם 5-1, 5 הטוב ביותר).

קריטריון

משקל

חלופה 0

חלופה 1

התאמת הרגולציה להתפתחות בשוק

20%

פשטות והיגיון של מערכת הרישוי

10%

השפעה על בטיחות

25%

השפעה על השוק

20%

גמישות רגולטורית עתידית

25%

סיכום

100%

1.85

4.05

קביעת החלופה הנבחרת:

לאור הניתוח לעיל, החלופה הנבחרת היא חלופה 1, זאת משום שהיא עדיפה על פני יתר החלופות, בעיקר בהיבטים של התאמת הרגולציה להתפתחות השוק, השפעה על השוק וגמישות רגולטורית עתידית. כמובן שכל זה בתנאי כי נשמרת הבטיחות של משתמשי הדרך.

כאמור לעיל, תיקון תקנת התעבורה כמוצע בחלופה 1, תביא למצב בו נהגים בעלי רישיון נהיגה מדרגה 1C יוכלו לנהוג ברכב נוסעים מעל 3,500 ק"ג למעט רכב ציבורי עם רישיון נהיגה מתאים, כיסוי ביטוחי בתוקף וללא עבירה על החוק.

התיקון המוצע:

תיקון תקנה 181(א)(1):

המילים "מסחרי וברכב עבודה" יימחקו.

לאור העובדות המפורטות לעיל וכן הסקירה הבינלאומית, מוצע לאשר נהיגה ברכב מנועי שמשקלו בין 3,500 ק"ג עד 12,000 ק"ג למעט רכב ציבורי עם רישיון נהיגה מדרגה 1C.

נושא 2 - רישיון B :

היתר לחברי כיתת כוננות –

רקע, מצב קיים, האסדרה הרגולטורית והגדרת הבעיה:

מנהל הרכש במשרד הביטחון, בשיתוף ועל פי דרישת אגף התכנון ופיקוד העורף, יצא בפרויקט לאומי לרכש של רכבי ביטחון ממוגנים לכוחות הגנת היישובים בין היתר בעוטף עזה. הפרויקט נועד לחזק את חוסן היישובים ואת כיתות הכוננות, במטרה שישמשו את כוחות ההגנה בסיורים סביב היישובים ובמתן מענה מהיר בעת אירוע ביטחוני.

בתחילת העבודה הוסבר נושא רישיונות הנהיגה והתאמתם לסוגי הרכב. כאמור בעל רישיון נהיגה מדרגה B לא יכול לנהוג ברכב מעל 3,500 ק"ג, זאת למעט אלה שהוציאו את רישיונם לפני 1.7.2007. הדבר יוצר מצב בו לא כל חברי כיתת הכוננות יכולים לנהוג בכלי הרכב הממוגנים (למעט בעלי רישיון נהיגה מדרגה 1C היות ורכב זה מוגדר כרכב מסחרי).

בסוף שנת 2024, ניתנו על ידי משרד התחבורה היתרים לנהיגה ברכב ממוגן ירי שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,000 ק"ג על ידי משרת מילואים פעיל. ההיתר ניתן לכ- 20 כלים ואפשר לעשות שימוש ברישיון נהיגה מדרגה B ובלבד שבעל רישיון הנהיגה נוהג ברכב בזמן שירות מילואים פעיל ולטובת שירות המילואים, ושמשקלו הכולל המותר של הרכב אינו עולה על 4,000 ק"ג.

נכון להצהרות הפרויקטים, היקף כלי הרכב צפוי להתרחב לכדי מאות כלים בפריסה רחבה. במצב זה, מתחדדת מגבלה מבנית במודל הקיים, המבוסס על מתן היתרים פרטניים לכל כלי רכב בנפרד.

מודל זה, אשר עשוי להיות ישים בהיקף מצומצם, יתקשה לספק מענה יעיל כאשר מדובר בהתרחבות משמעותית. המשך הסתמכות על היתרים פרטניים בהיקפים גדולים עלול להביא לעומס רגולטורי ותפעולי, ולפגיעה באחידות היישום.

לפיכך, נדרש מעבר לחשיבה רגולטורית מערכתית יותר, המבוססת על הסדרה כללית וברורה של כשירות הנהיגה, חלף היתרים פרטניים לכל כלי רכב בנפרד.

גיבוש חלופות:

חלופה 0 - המשך המצב הקיים – מתן היתרים פרטניים לכלי רכב בודד.

חלופה 1 – תיקון תקנות תעבורה כך שיאפשרו נהיגה ברכב ממוגן ירי לחברי כיתת כוננות, שקיימת על כך הגבלה ברישיון הרכב, עם רישיון נהיגה מדרגה B.

ניתוח החלופות:

חלופה 0

יתרונות החלופה – שליטה ובקרה גדולה יותר, ידיעה מי בדיוק קיבל את ההיתר ולכמה זמן. התאמה לצורך ייחודי ולא גורף.

חסרונות החלופה – עומס אדמיניסטרטיבי ורגולטורי כבד, קושי לנהל ולתת מענה ולנהל בזמן אמת, חוסר יציבות לטווח ארוך.

חלופה 1

יתרונות החלופה- פשטות רגולטורית, הפחתת עומס אדמיניסטרטיבי ורגולטורי, זמינות גבוה במיוחד במצבי חירום, אחידות וסטנדרטיזציה.

חסרונות החלופה- נהיגה ברכב במשקל גבוה יותר מרכב בו למד נהיגה. עם זאת, נהג כיתת הכוננות יידרש לבצע הכשרות מתאימות.

השוואת חלופות:

הערכת חלופות על פי קריטריונים שונים (בסולם 5-1, 5 הטוב ביותר).

קריטריון

משקל

חלופה 0

חלופה 1

התאמת הרגולציה להתפתחות בשוק

25%

עומס רגולטורי ואדמיניסטרטיבי

25%

השפעה על בטיחות

25%

גמישות ויעילות מערכתית

25%

סיכום

100%

4.5

קביעת החלופה הנבחרת:

לאור הניתוח לעיל, החלופה הנבחרת היא חלופה 1, זאת משום שהיא עדיפה על פני יתר החלופות, בעיקר בהיבטים של התאמת הרגולציה להתפתחות השוק, עומס רגולטורי וגמישות ויעילות מערכתית. כמובן שכל זה בתנאי כי נשמרת הבטיחות של משתמשי הדרך.

התיקון המוצע:

תיקון תקנה 180(א):

הוספת סעיף חדש :

(א)(7) - "ברכב מנועי ממוגן ירי שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג וקיימת לגביו הגבלה של רכב כיתת כוננות, ובלבד שמספר הנוסעים בו מלבד הנהג אינו עולה על 8."

רכב חשמלי -

לפי האיחוד האירופי, לאור עליה במשקל העצמי של כלי הרכב החשמליים, בגלל משקל הסוללות ולא לטובת תוספת של משקל המטען, מאפשרים בחלק ממדינות האיחוד האירופי (שבדיה, אנגליה, הולנד ועוד), לנהוג בכלי רכב חשמליים עד משקל כולל של 4,250 ק"ג עם רישיון נהיגה מדרגה B. לצורך הדוגמה ניתן לראות כי משקלו הכולל של רכב מסוג מרצדס ספרינטר בעל מנוע בעירה פנימי (דיזל/בנזין) הוא 3,500ק"ג, כאשר משקלו הכולל של אותו הרכב עם הנעה חשמלית הוא 4,250 ק"ג (אין הבדל במידות הרכב).

בשל אופן סיווג רישיונות הנהיגה בישראל, המבוסס על משקלו הכולל המותר של הרכב, נהגים המחזיקים ברישיון נהיגה מדרגה B אינם רשאים לנהוג בכלי רכב חשמליים מסוימים, אף שבפועל אין הבדל מהותי במידות הרכב, באופן תפעולו או במאפייני הנהיגה שלו ביחס לרכב מקביל בעל מנוע בעירה פנימי.

כתוצאה מכך, אוכלוסיות המבקשות לרכוש ולעשות שימוש בכלי רכב חשמליים נדרשות לעיתים להחזיק ברישיון נהיגה בדרגה גבוהה יותר, דבר שכיום מהווה בעיה נוספת (כפי שפורט לעיל) וללא תיקון המוצע בעבודה זו, לא מאפשר נהיגה ברכב נוסעים פרטי או רכב מסחרי קטן.

לפיכך, מוצע להתאים אפשרויות רישוי הנהיגה להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הרכב החשמלי, ולאפשר נהיגה בכלי רכב חשמליים במשקל כולל גבוה יותר באמצעות רישיון נהיגה מדרגה B מקום שבו החריגה במשקל נובעת ממערכת ההנעה החשמלית בלבד, זאת בדומה למקובל באירופה.

נתונים:

נכון להיום קיימים כ- 137 כלי רכב מסוג 2M ו- 2 Nפרטי נוסעים/מסחרי במשקל כולל 3,501 ק"ג עד 4,250 ק"ג, אשר בעליהם נדרשים לרישיון נהיגה מדרגה 1C, זאת למרות שאין הבדל במרכב הרכב וההבדל היחיד הוא במשקל הרכב הנובע ממשקל הסוללה.

יצוין כי מתוך כלים אלה, כ- 100 כלים נמצאים במשקל כולל של 3,501 ק"ג עד 4,000 ק"ג אשר בעל רישיון נהיגה מדרגה B שהוציא את רישיונות לפני יום 1.7.2007 יכול לנהוג בהם.

סקירה בינלאומית:

בשנים האחרונות פועל האיחוד האירופי לעדכון דיני רישוי הנהיגה והתאמתם לשינויים הטכנולוגיים והתחבורתיים בשוק הרכב, ובפרט להתפתחות כלי רכב חשמליים, רכבים מונעי אנרגיה חליפית וכלי רכב ייעודיים מיוחדים. במסגרת זו מקודם מעבר לרגולציה גמישה ואחידה יותר בין מדינות האיחוד, המבוססת על מאפיינים טכניים של כלי הרכב ועל צורכי התחבורה המודרניים, תוך הפחתת חסמים רגולטוריים שאינם נדרשים מבחינה בטיחותית.

אחד התיקונים שנעשה במסגרת הרפורמה האירופית[14] בדיני רישיונות הנהיגה נוגע לקידום השימוש בכלי רכב המונעים באנרגיה חליפית וכלי רכב מיוחדים. בהתאם לעדכונים בדירקטיבת רישיונות הנהיגה של האיחוד האירופי, הותר לנהגים המחזיקים ברישיון נהיגה מדרגה B לנהוג גם בכלי רכב מונעי דלק חליפי במשקל כולל של עד 4,250 ק"ג, במקום המגבלה הרגילה של 3,500 ק"ג. שינוי זה נועד להתחשב בכך שכלי רכב חשמליים או מונעי אנרגיה חליפית כבדים יותר מכלי רכב רגילים, בעיקר בשל משקל הסוללות ומערכות ההנעה. מטרת ההסדר היא לעודד חדירה של כלי רכב ידידותיים לסביבה, מבלי לחייב נהגים להוציא רישיון נהיגה בדרגה גבוהה יותר.

דוגמה למגמה רגולטורית זו ניתן לראות בעדכוני החקיקה באירופה ובבריטניה, אשר הרחיבו את היקף הנהיגה המותר לבעלי רישיון נהיגה מדרגה B גם לכלי רכב חשמליים ומונעי אנרגיה חליפית במשקל של עד 4,250 ק"ג, ללא צורך בהוצאת רישיון בדרגה גבוהה יותר. שינוי זה נובע מההכרה בכך שמשקלם של כלי רכב אלה גבוה יותר בשל מערכות הסוללה וההנעה החשמלית, ולכן נדרשת התאמה של דיני הרישוי להתפתחויות הטכנולוגיות ולמאפייני התחבורה המודרנית.[15]

גיבוש חלופות:

להלן יוצגו החלופות הנשקלות ע"י משרד התחבורה כפתרון לבעיות שהוצגו לעיל, כשחלופה 0 מתארת את שמירת המצב הקיים. בשלב הבא, תוצג השוואה בין החלופות ועל בסיסה תגובש עמדת המנהל ביחס לחלופה הטובה ביותר. הבחירה בחלופה הטובה ביותר תיעשה תוך התחשבות בתכליות וביעדי הרגולציה .

חלופה 0 - המשך המצב הקיים.

חלופה 1 – תיקון תקנות תעבורה כך שיאפשרו נהיגה עם רישיון נהיגה מדרגה B ברכב חשמלי שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,250 ק"ג בהתאמה לנעשה באירופה.

ניתוח החלופות:

חלופה 0

יתרונות החלופה – שמירה על אחדות ופשטות בדרגות הרישוי, שומר על הבחנה קיימת בין רישיון נהיגה לרכב קל לבין כלי רכב כבדים יותר.

חסרונות החלופה - אינו מתחשב בעלייה במשקל העצמי של כלי רכב חשמליים הנובעת ממשקל הסוללות ולא מתוספת מטען ובכך יוצר מצב שבו אותו דגם רכב עשוי להיות מותר בגרסת מנועי בעירה פנימי ואסור בגרסה חשמלית, רק בשל משקל הסוללות, מגביל נהגים בעלי רישיון נהיגה מדרגה B משימוש בחלק מכלי הרכב החשמליים, אף שאין שינוי מהותי במאפייני הנהיגה או במידות הרכב, יוצר פער רגולטורי בין ישראל לבין מגמות מקובלות באירופה.

חלופה 1

יתרונות החלופה- מתאימה את הוראות הרישוי להתפתחות שוק הרכב החשמלי ולעלייה במשקל הסוללות ובכך מאפשרת לנהגים בעלי רישיון נהיגה מדרגה B להשתמש בכלי רכב חשמליים, אף שמשקלם גבוה יותר, זאת ללא שינוי מהותי במידות או באופן הנהיגה, מונעת מצב בו אותה פלטפורמת רכב מותרת בגרסת מנוע בעירה פנימי אך אסורה בגרסה חשמלית רק בשל משקל הסוללות, מונע צורך בהוצאת רישיון בדרגה גבוהה יותר, מתאים לרגולציה אירופית.

חסרונות החלופה- עשויה ליצור קושי תפיסתי בגלל האפשרות לנהוג ברכב כבד יותר באמצעות רישיון נהיגה מדרגה B, תקדים לדרישות נוספות לפתיחת אפשרויות לנהיגה עם רישיון נהיגה מדרגה B, יכולה להיות מורכבות אכיפתית. יודגש כי ההבדל היחידי במשקל הרכב נובע ממשקל הסוללה.

השוואת חלופות:

הערכת חלופות על פי קריטריונים שונים (בסולם 5-1, 5 הטוב ביותר).

קריטריון

משקל

חלופה 0

חלופה 1

התאמת הרגולציה להתפתחות בשוק

25%

פשטות רגולטורית ויישום

25%

השפעה על בטיחות

25%

השפעה על הציבור

25%

סיכום

100%

2.75

קביעת החלופה הנבחרת:

לאור הניתוח לעיל, החלופה הנבחרת היא חלופה 1, זאת משום שהיא עדיפה על פני יתר החלופות, בעיקר בהיבטים של התאמת הרגולציה להתפתחות השוק והשפעה על ציבור הנהגים, כמובן שכל זה בתנאי כי נשמרת הבטיחות של משתמשי הדרך. כמו כן, ההקלה בתחום רישיונות הנהיגה הדרושים לכלי רכב חשמליים, תעודד שימוש בכלי רכב מסחרי חשמלי ובכך יצומצמו הפליטות במרכזי הערים.

התיקון המוצע:

תיקון תקנה 180(א) :

הוספת סעיף חדש :

(8) - " ברכב מנועי נטול פליטות[16] שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,250 ק"ג ושמספר הנוסעים בו אינו עולה על 8 ולמעט מונית, רכב סיור ואוטובוס ציבורי."

או

תיקון תקנה 180(א)(1) :

כך שאחרי המילים "ברכב מנועי" יבוא:

"בעל מנוע בעירה פנימי"

ואחרי המילים "3,500 ק"ג" יבוא:

"או ברכב מנועי נטול פליטות שמשקלו הכולל אינו עולה על 4,250 ק"ג" לבחון מול לשכה משפטית מה עדיף

מדדים לבחינה עתידית:

מצורף פטור מחובת ביצוע בחינה תקופתית של אסדרה בשל קיום נסיבות מיוחדות.

מתודולוגיה ותהליך הכנת הדוח:

עבודת המטה נעשתה כדי לבחון את הצורך בתיקון תקנות התעבורה בנושאי רישיונות נהיגה והתאמתם להתפתחות הטכנולוגית, תקינה בינלאומית ומצב ביטחוני בישראל. כאמור, הבחינה בוצעה בשלושה נושאים עיקריים:

 שינוי דרגת רישיון נהיגה 1C – כך שבעל הרישיון יוכל לנהוג בכל רכב מנועי מעל 3,500 ק"ג ועד 12,000 ק"ג. ולא רק רכב מסחרי ורכבי עבודה כאמור בתקנה כיום.

 מתן היתר לנהוג ברכב עד 4,000 ק"ג לחבר כיתת כוננות לבעל רישיון נהיגה מדרגה B .

 מתן היתר לרישיון נהיגה מדרגה B לנהוג ברכב חשמלי עד 4,250 ק"ג.

בהמשך ובהתאם לצורך, תורחב עבודה זאת לבחינת נושאים נוספים.

לצורך הכנת העבודה, בוצע תהליך שכלל איסוף מידע, בחינת המצב הרגולטורי הקיים בישראל, סקירת מגמות בין־לאומיות וניתוח חלופות רגולטוריות אפשריות.

אסדרה בעלת השפעה משקית:

אין המדובר ב"אסדרה בעלת השפעה משקית", כהגדרתה בסעיף 3 לחוק עקרונות האסדרה, תשפ"ב- 2021. מדובר בהקלה רגולטורית בתחום רישיונות הנהיגה, התאמה לתקינה אירופית ולמצב הביטחוני בישראל. כמו כן, לא מדובר בקביעת חובה לקבלת אישור אסדרתי, שלא נדרש קודם לכן.

עלות הציות אינה עולה על מאה מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת.

שיח עם בעלי עניין:

 העבודה בוצעה בין היתר בעקבות פניית איגוד יבואני הרכב, עם בקשה לבחינה של  העלאת המשקל של רכב חשמלי לנהיגה עם רישיון מדרגה B.

 פניה של פיקוד העורף בנושא של מתן היתר נהיגה לחברי כיתת כוננות ברכב שמשקלו עד 4,000 ק"ג עם רישיון נהיגה בדרגה B.

[1] תקנה 181(א)(1) לתקנות תעבורה

[2] נתונים משרד התחבורה

[3] פרוטוקול מישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 24/01/2007, תקנות התעבורה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 (תיקון), התשס"ז-2006 בדבר התאמת דרגות רשיון הנהיגה לתקינה האירופית, תקנות התעבורה (תיקון), התשס"ז-2006 בדבר אימוץ התקינה האירופית לסיווג כלי רכב והיתרים לנהיגה

[4] https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2018/858/oj?utm_source=chatgpt.com

[5] תקנה 271א לתקנות תעבורה

[6] Directive 2006/126/EC on driving licences – EUR-Lex

[8] תקנות תעבורה, ההדגשה אינה במקור.

[9] תקנה 271א(ד)

[10] דוגמה – רכב מסוג גיפ קאדליק אסקלייט, המוגדר כרכב SUV בתקינה פדראלית/קנדית. בארץ כיוון שמדובר ברכב שמשקלו הכולל כ- 4.8 טון , מוגדר כרכב פרטי נוסעים מקטגוריה M2.

[11] פקודת התעבורה

[12] רע"א 2330/12 עז' מנור ז"ל נ' מויאל

[13] נתונים ועיבוד – משרד התחבורה.

[14] The Commission welcomes provisional agreement on modernised driving licences rules - Mobility and Transport

[15] Important Update: New Driving Licence Rules for Heavier Electric Vans from 10 June | Mercedes-Benz Van and Truck Sales, Service & Parts

[16] "נטול פליטות" – רכב בלא מנוע בעירה פנימית, או עם מנוע בעירה פנימית אשר פולט פחות מ-1 גרם פחמן דו-חמצני לקילוואט שעה כמפורט בתקן (EC) No. 595/2009 E.E.C או שפולט פחות מ-1 גרם פחמן דו-חמצני לק"מ כמפורט בתקן (EC) No. 715/2007 E.E.C. – תקנה 314 לתקנות תעבורה.