כתבי עט28 ביולי 2026⏱ 5 דקות קריאה

עדכון מקיף למקדמי פליטת המזהמים מכלי רכב בישראל

המשרד להגנת הסביבה פרסם החודש עדכון מקיף למקדמי פליטת המזהמים מכלי רכב בישראל, הראשון מזה שנים. קיבלתי כמה שאלות אם זה עומד לשנות את הציון הירוק של רכב בייבוא, אז ישבתי על המסמכים והנה התמונה המלאה.

קודם כל החדשות המרגיעות: העדכון הזה לא משנה את חישוב הציון הירוק ולא את מס הקנייה שלכם. מדובר בתשתית לתכנון סביבתי: הכנת מצאי פליטות ארצי, תסקירי השפעה על הסביבה וסקרי איכות אוויר. המקדמים מחושבים לקטע כביש ולצי רכב שלם, לא לדגם ספציפי. מי שנמצא באמצע תהליך ייבוא יכול להמשיך כרגיל.

עכשיו לחלק המעניין, כי בתוך העדכון הזה מסתתר רמז לכיוון שאליו המדינה הולכת.

הציון הירוק שאנחנו מכירים מבוסס על חמישה מזהמים שנמדדים במעבדה לכל דגם (פחמן דו-חמצני, תחמוצות חנקן, פחמימנים, פחמן חד-חמצני וחלקיקים), כל אחד מוכפל במקדם עלות חיצונית והתוצאה ממוקמת באחת מ-15 קבוצות הזיהום.

המקדמים החדשים עובדים אחרת לגמרי. הם מחלקים את הזיהום לארבעה סוגים, ושלושה מתוכם הציון הירוק היום בכלל לא סופר:

פליטות חמות, שזה המצב הרגיל שבו המנוע בטמפרטורת עבודה. זה בעצם מה שהציון הירוק מודד היום.

פליטות קרות, מרגע ההתנעה ועד שהמנוע מתחמם. אלה פליטות גבוהות במיוחד בנסיעות קצרות ובבוקר חורפי, והן בדיוק המקום שבו רכב פלאג אין שלא מטעינים אותו נראה הרבה פחות ירוק ממה שהמסמך מראה.

פליטות שחיקה, שזה חלקיקים מצמיגים, מבלמים ומשחיקת פני הכביש. כאן נמצאת הנקודה הדרמטית באמת, כי פליטות שחיקה קיימות בכל רכב, גם חשמלי מלא. והן מושפעות ישירות ממשקל הרכב, כלומר דווקא החשמליים הכבדים בולטים בפרמטר הזה. אם אי-פעם ישולב רכיב כזה בציון, זו תהיה הפעם הראשונה שרכב חשמלי מקבל ציון שאינו אפס.

פליטות אידוי, שהן אדי דלק המשתחררים ממערכת הדלק גם כשהרכב עומד בחניה. רלוונטי לבנזין בלבד, ומושפע מאקלים חם כמו שלנו.

לצד זה הורחבה גם רשימת המזהמים עצמה, והיא כוללת היום גם אמוניה, בנזן, טולואן, פורמלדהיד, חלקיקי פיח ומתכות כבדות. עשרות מזהמים, לעומת חמישה בציון הירוק.

וכאן מגיעה הנקודה המעשית ביותר שגיליתי כשהצלבתי את הרשימה עם תעודת COC אמיתית: רוב המזהמים האלה בכלל לא מופיעים שם. יצרן מדווח רק על מה שנמדד באישור טיפוס אירופאי, ואף יצרן בעולם לא מודד כמה אמוניה פולטת דגם מסוים או כמה אבק בלמים הוא מפזר. משמעות הדבר פשוטה: אם וכאשר המדינה תרצה לשקף את הפליטות האלה במיסוי, היא לא תוכל לבקש מהיבואן נתונים חדשים, אלא תצטרך לעבוד עם מקדמי התאמה לפי קטגוריה: סוג הנעה, סוג דלק, משקל הרכב ואולי תקן יורו. במילים אחרות, תוספת או הפחתה קבועה על גבי הציון הקיים, בדיוק כמו מקדמי ההתאמה שקיימים בנוהל היום.

אז מה עשוי להשתנות בפועל, אם וכאשר זה יגיע:

רכבי פלאג אין הם המועמד הבולט לשינוי. הם נהנים היום מערך CO2 משוקלל נמוך מאוד שמניח טעינה קבועה, ופליטות קרות הן בדיוק המקום שבו הפער בין המעבדה למציאות הוא הגדול ביותר. באירופה כבר עידנו את מקדמי הטעינה לחומרה בדיוק מהסיבה הזאת.

רכבי דיזל ייפגעו אם ייכנס משקל גדול יותר לחלקיקים ולפיח.

רכבים כבדים, ובעיקר רכבי פנאי ורכבים חשמליים גדולים, הם הרגישים ביותר לרכיב של שחיקה.

רכבים בנזיניים קטנים דווקא עשויים להרוויח במצב כזה, כי הם קלים ופולטים פחות בכל אחד מהפרמטרים החדשים.

חשוב להדגיש שאין כרגע שום טיוטה, שימוע או הודעה רשמית על שינוי בנוסחת הציון הירוק. מה שכתבתי כאן הוא קריאת כיוון שלי כמי שעוסק בזה יום יום, לא ידיעה על שינוי מתוכנן. עם זאת, מי שעוקב אחרי התחום ארוך טווח יודע שהרצף הוא תמיד דומה: קודם מעדכנים את הבסיס המדעי, אחר כך משלבים אותו בכלי אסדרה, ורק אז מגיע המיסוי. זה בדיוק מה שקרה במעבר ל-WLTP, שבעקבותיו דגמים רבים זזו קבוצת זיהום והתייקרו באלפי שקלים.

פניתי למשרד להגנת הסביבה בבקשת הבהרה רשמית ושאלתי במפורש אם העדכון מיועד לשמש גם כתשתית למיסוי עתידי, ואם מתוכנן הליך שימוע. כשתגיע תשובה אעלה אותה כאן במלואה.

לסיכום, למי ששוקל ייבוא היום: החישוב נשאר לפי הנוהל הקיים, והמס נקבע לפי מועד השחרור מהמכס ולא לפי מועד ההזמנה. זה הפרט ששווה לזכור אם בעתיד תהיה תקופת מעבר, כי הוא זה שיקבע לפי איזה נוהל יחושב הרכב שלכם.